משרד התחבורה/תביעות ת"א נ' אנקונינה

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הבאות:

1אי הפעלת מונה – עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד – 1974, בזיקה לתקנה 510(א) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961.

2.אי מילוי חובה בחקירה וסירוב למסור ידיעות ולהציג מסמכים עבירה לפי סעיף 39(ג)(3) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח – 1957.

3.אי מתן חשבונית עבירה לפי סעיף 29(א) ולסעיף 39(ג)(4) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח – 1957.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"א, 21/09/2011 במעמד הנוכחים.

ד"ר עמי קובו, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

1.אי הפעלת מונה – עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד – 1974, בזיקה לתקנה 510(א) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961.

2.אי מילוי חובה בחקירה וסירוב למסור ידיעות ולהציג מסמכים עבירה לפי סעיף 39(ג)(3) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח – 1957.

3.אי מתן חשבונית עבירה לפי סעיף 29(א) ולסעיף 39(ג)(4) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח – 1957.

על פי האמור בכתב האישום ביום 13.7.08 שימש נאשם כנהג מונית והסיע בנסיעה מיוחדת פקח סמוי של משרד התחבורה וזאת משער התחבורה הציבורית בטרמינל 3 בנתב"ג ועד המרכז המסחרי בשוהם.

הנאשם לא הפעיל מונה במהלך הנסיעה. הנאשם לא מסר קבלה לנוסע עבור שכר ההסעה ששילם הנוסע למרות שהנאשם נתבקש לעשות כן.

משנדרש הנאשם על ידי חוקרת מוסמכת להציג מסמכים לא עשה זאת ואף לא עשה כן לאחר שניתנה לו ארכה.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון אשר במסגרתו עתרו במשותף לעונש של קנס כספי והתחייבות להמנע מעבירה.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים סבורני כי הסדר הטיעון מקל עם הנאשם.

יחד עם זאת לאור הכללים בפסיקה בנוגע לכיבוד הסדר טיעון סבורני שמקרה זה אינו נופל בגדר המקרים של בית המשפט יסטה מהסדר הטיעון.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.קנס כספי בסך 2,000 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים ושווים ורצופים שהראשון שבהם ביום 1.10.11. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 6,000 ₪ לפיה ימנע מכל עבירה שבה הורשע, במשך שלוש שנים מהיום. ההתחייבות תחתם עוד היום, וככל שלא תחתם יאסר הנאשם למשך 10 ימים.